Rom, Biblioteca Apostolica Vaticana, Barb. or. 1 / 15 Kolophon Dtn
|
Description of a manuscript note
|
|
| Classmark | Rom, Biblioteca Apostolica Vaticana, Barb. or. 1 / 15 Kolophon Dtn |
| Link to the manuscript | Rom, Biblioteca Apostolica Vaticana, Barb. or. 1 Samaritanischer Pentateuch |
| Link to image | https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.1 (fol. 264v) |
| Type of entry | Colophon |
| Folio | fol. 264v (nach dem Buch Deuteronomium; ergänzte Triglotte R1.2) |
| Entry number | 15 |
| Date | 14. Ǧumādā ṯ-ṯāniya 887 = 31. Juli 1482 (julianisch: 24. Juli 1482) |
| Text original | אכתבת זאת התורה הקדושה בשלשה לשונה
וכתב בה מן כי יביאך עד אחרונה עבדה מסכינה סגי החטא והפשע ועונה הצריך אל רתות יהוה רחמנה יעקב בן יוסף בן משלמה בן יוסף כהנה הלוי בדמשק על שם סהבה וסמוך קהלה וארכונה ויקירה וקראה וצלאה וחש<ובה> וכת<ובה> {ויד<ועה>} ושמ<ור> קדש אלפנה ועשה טהבתה בדן זבנה עבד יהוה בן סהב<ה> וסמוכה רבה וארכונה ויקי<רה> וקר<אה> וצל<אה> וחשובה וכתובה אב יתרנה דמבני הכפית והוא בפעם ההוא בדמשק שכונה והוה חסולה בעזרות יהוה אל קנא ביומה הברוך תנינה והוא ארבע עשר יום מן חדש \\ {גמדי} אחרונה המזדמן ארבע וכ' מן תמוז שנת ז' ופ' וח' ק' שנה תהי בריכה עליו ועל מה לו מן בנה וימלי ברה יקרי לגבה בנה ובן בנה בשלשה והמלך ובן עמרם מהימנה מודאה לאלה דכן סעד בשמח ושדכנה |
| Text translation | Diese Heilige Tora wurde in drei Sprachen geschrieben,
und es schrieb darin von Wenn dich (YHWH, dein Gott, in das Land) bringt (Dtn 7,1) bis zu ihrem Schluß der arme Diener, voll der Sünde, Schuld und Vergehen, der des Wohlwollens YHWHs, des Barmherzigen, bedarf, Yāqob ban Yūsəf ban Miššālēma ban Yūsəf, der levitische Priester in Damaskus, auf den Namen des Alten, der Stütze der Gemeinde, des Anführers, des Ehrwürdigen, des Lesers, des Beters, des Rechners, des Schreibers, {des Wissenden,} des Bewahrers der Heiligkeit der Lehre, des Wohltäters zu dieser Zeit ʿĀbəd Šēma, Sohn des Alten, der großen Stütze, des Anführers, des Ehrwürdigen, des Lesers, des Beters, des Rechners, des Schreibers Ab Yatrāna aus der Familie Akfət, er wohnt derzeit in Damaskus. Und sie wurde beendet mit Hilfe YHWHs, des eifernden Gottes, am gesegneten Montag, das ist der 14. Tag des Monats Ǧumādā ṯ-ṯāniya, der dem 24. des Tammūz des Jahres 887 entspricht. Möge sie ihm gesegnet sein und dem, den er von seinem Sohn hat . Möge er (Gott) seinen Sohn würdig sein lassen, in ihr zu lesen – seinen Sohn und den Sohn seines Sohnes, bei den drei (Erzvätern) und (Josef,) dem König, und dem Sohn Amrams, dem Getreuen. Dank sei Gott, daß er half mit Fröhlichkeit und Freude. |
| Language | Samaritan |
| Script | Samaritan Hebrew |
| Notes | Das Kolophon bezieht sich auf die Handschrift, aus der fol. 261–264 stammen (R1.2), nicht auf den Hauptteil der Handschrift (R1.1), der damit – anders als bei CROWN, SSM, S. 473f., angegeben – kein Beispiel für “tandem writing”. Es ist – wie auch die Kolophone in R1.1 – gereimt, auf die Endung ־נה, und bezeugt daher einige Abwandlungen sonst relativ feststehender Formulierungen.
אלפן – wörtlich „die Lehre“ – ist eine gängige Bezeichnung für die Tora. והוה חסולה – wörtlich „und ihre Beendigung geschah“. ועל מה לו מן בנה – „und dem, den er von seinem Sohn hat“. D. h. sein Enkel. תמוז – „Tammūz“ ist der samaritanische und islamische Name für den Monat Juli des Julianischen Kalenders. Die drei Erzväter, Josef und Moses werden in der samaritanischen Liturgie häufig in dieser Kombination als Gewährsleute angeführt. Die Epitheta sind dabei variabel und teilweise dem Bibeltext entlehnt. Josef wird dabei u. a. mit Gen 49,22 als בן פרת (COWLEY, SL, S. 122, 243, 774 u. ö.), als יוסף אביכון (ibid., S. 352, 774 u. ö.), הצדיק פתור החלמים (ibid., S. 231, 277) oder דזכותו תמה (ibid., S. 731) bezeichnet und in einigen Fällen – wie in Kurzform auch hier – mit dem Königtum in Verbindung gebracht: ובשלשה ויוסף מלכה ומשה דאמר אנני (ibid., S. 123); בשלשה ובן פרת דאתקרי שמו מלך ומי נטה ידו על הש[מ]ים ויהי חשך (ibid., S. 438); בשלשה ויוסף דקם בממלכתה ובנביא הצדיק דמע דנביותה (ibid., S. 831). Der Wortlaut spielt vermutlich an auf Gen 37,8 ויאמרו לו אחיו המלוך תמלך עלינו. Die herausgehobene Stellung Josefs, der in polemischer Abgrenzung zu Juda als Stammvater der Samaritaner angesehen wird, als Oberhaupt spiegelt sich jedoch beispielsweise im samaritanischen Verständnis von Gen 49,26; Dtn 33,16 wieder: „(Die Segenssprüche) kommen auf das Haupt, Josef, und auf den Anführer, den Geweihten unter seinen Brüdern“; s. FLORENTIN, “On the Head Joseph”. |
|
Person data
|
|
| Scribe | |
| ↳ Name | Jacob b. Joseph b. Meshalma b. Joseph |
| יעקב בן יוסף בן משלמה בן יוסף | |
| Customer | |
| ↳ Name | ʿAbd Yahweh b. Ab Yetrana b. Nefush Allah |
| עבד יהוה בן אב יתרנה נפוש אלה | |
| Editor | Burkhardt |
| Static URL | https://samaritana.theologie.uni-halle.de/receive/SamaritanaMSSecEntry_secentry_00000270 |
| MyCoRe ID | SamaritanaMSSecEntry_secentry_00000270 (XML view) |
| License |  |
| Send notes for this dataset | |
